איך עובדת מערכת הוצאה לפועל

מערכת הוצאה לפועל הוקמה מכוח חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ופועלת לאכיפת פסקי דין, שטרות וכן תביעות על סכום קצוב. חוק הוצאה לפועל מסדיר את אמצעי האכיפה השונים בהם ניתן לנקוט נגד חייב. אמצעי האכיפה ננקטים על ידי הזוכה (הנושה, שפתח את תיק הוצאה לפועל) באישור של גורם המוסמך לכך, שהוא רשם הוצאה לפועל שהינו הגורם השיפוטי, או מנהל לשכת הוצאה לפועל, שהוא הגורם המנהלי בלשכת הוצאה לפועל.

תפקידו של הגורם המוסמך הוא לדון בבקשות החייב והזוכה, וליתן החלטה מתוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים ואיזון בין זכויות הזוכה לזכויות החייב.

פתיחת תיק הוצאה לפועל:

אדם שמוגדר כבעל חוב הוא מי שניתן נגדו פסק-דין, ו/או חייב מכוח שטרות, משכנתא, ו/או תובענות, המחייב אותו לשלם לאחר.

עם פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד חייב, תומצא לחייב אזהרה שהיא האינדיקציה לקיומו של החוב.

האזהרה כוללת את פרטי הלשכה בה נפתח התיק, מספר תיק הוצאה לפועל ואת ההוראות שעל-פיהן נדרש החייב לפעול. כמו כן, האזהרה מתריעה בפני החייב כי במקרה של אי תשלום חוב, יוכל הנושה לנקוט נגדו בהליכים מבצעיים לגביית החוב, הכוללים עיקול נכסים, כמו עיקול חשבונות בנק, משכורות, מיטלטלין מקרקעין וכו.

תשלום החוב

טופס האזהרה מציין מספר דרכי פעולה העומדות בפני החייב:

1. תשלום החוב:
   • אם החייב מעוניין ויכול לפרוע את החוב תוך פרק הזמן המצוין בטופס האזהרה, יכול החייב לשלמו בלשכת הוצאה לפועל, בבנק הדואר, ישירות לזוכה או בא-כוחו.
   • אם החייב מעוניין לשלם את החוב, אך אין ביכולתו הכלכלית לשלמו בתשלום אחד, עומדות בפניו מספר אפשרויות:
     • להגיש בקשה לאיחוד תיקים ולשלם, מידי חודש, 3% מהסכום הכולל של החובות.
     • להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים, כאשר החוב ייפרע במשך התקופה הקבועה בחוק.
     • ככל והחייב אינו יכול לפרוע את החוב בהתאם לתקופה הקבועה בחוק, יכול החייב לשקול לפתוח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
2. התייצבות לחקירת יכולת: באפשרות החייב להתייצב בכל לשכת הוצאה לפועל על מנת להיחקר על יכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.
3. טענת "פרעתי": ככל והחייב פרע את החוב, כולו או מקצתו, יכול החייב להגיש בקשה בטענת "פרעתי" לרשם הוצאה לפועל.
4. הגשת התנגדות לביצוע שטר/תובענה על סכום קצוב: ככל ולחייב יש טענות כנגד החוב, כולו או מקצתו, ביכולתו להגיש התנגדות לבקשת הביצוע שהוגשה על ידי הנושה.

אי תשלום החוב

במידה והחייב לא מילא אחר הוראות טופס האזהרה, רשאי הזוכה (לאחר תקופה מסוימת) לפעול כנגד החייב ולהטיל על החייב מספר הגבלות ועיקולים שיכבידו על שגרת חייו ויגרמו לו לפרוע את חובו.

חייב ייחשב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בכל אחד מהמקרים הבאים:

1. החייב לא מילא אחר הוראות האזהרה – לא שילם את חוב, או לא הגיש בקשה לצו תשלומים ולא נתן הסבר סביר המניח את הדעת לאי התשלום;
2. חייב שלא הוכיח את יכולתו לפרוע את החוב או לא העביר את המידע והמסמכים הדרושים לשם בחינת יכולתו הכלכלית;
3. החייב לא התייצב לחקירת יכולת;
4. החייב לא התייצב לבירור אליו הוזמן;
5. החייב לא מילא אחר החלטת רשם הוצאה לפועל שניתנה במהלך הבירור;
6. במהלך הבירור סירב החייב למלא הצהרה בדבר יכולתו הכלכלית, לחתום על כתב ויתור סודיות ו/או למסור מידע על יכולתו, וזאת מבלי לתת הסבר סביר.

עיקולים והגבלות

ניתן לנקוט בהליכים לגביית החוב כנגד חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. כאמור, מטרת העיקולים וההגבלות היא להפעיל לחץ ולהכביד על חייבים המתחמקים מתשלום החוב לשלם את חובותיהם.

קיימים סוגי עיקולים שונים:

1. עיקול מיטלטלין – ניתן להטיל עיקול על נכסים מוחשים, למעט מקרקעין, של החייב ולמכור אותם, אם החייב אינו משלם את החוב. החוק מחריג רשימה של פריטים חיוניים אותם אסור לעקל.
2. עיקול מקרקעין – ניתן להטיל עיקול על נכסי מקרקעין הרשומים על שם החייב. צו העיקול ימנע מהחייב למכור את המקרקעין הרשומים על שמו, עד אשר יפרע חובו כלפי הזוכה לטובתו נרשם הצו.
3. עיקול בידי צד שלישי – ניתן להטיל עיקולים על כספים וזכויות נוספות של החייב המוחזקים בידי צדדים שלישיים. הצווים השכיחים ביותר הינם עיקול חשבון בנק ועיקול משכורת.

הגבלות שניתן להטיל על חייב:

1. הגבלת חייב לצאת את הארץ ללא הגדרת זמן;
2. הגבלת חייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב (אשראי);
3. הגבלת חייב כלקוח מוגבל מיוחד;
4. הגבלת חייב לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד;
5. הגבלת חייב לקבל רישיון נהיגה או להחזיקו;
6. הגבלת חייב מלקבל דרכון או להחזיקו;

ביטול עיקולים והגבלות:

העיקולים וההגבלות הם בבחינת חרב המונחת על צווארם של חייבים, ומציבים מכשולים בהתנהלותם היומיומית כאשר הם מחייבים התייחסות ושיתוף פעולה מצד החייב על מנת להחזיר את שגרת חייו למסלולה.

על הבקשות לביטול העיקולים וההגבלות להיות יצירתיות ולכלול טענות עובדתיות ומשפטיות אשר יש בהן כדי לשכנע את רשם הוצאה לפועל כי אין תועלת של ממש או תמריץ בהטלת העיקול או ההגבלה כדי להביא לפירעון החוב. במקרים חריגים, ניתן אף לטעון כי צו העיקול או ההגבלה שניתן אינו מידתי ופוגע בזכויותיו של החייב במידה העולה על הנדרש.

דרכים נוספות קיימות על מנת לפעול להסרת העיקולים וההגבלות – להגיש בקשה לרשם הוצאה לפועל להתייצב לחקירת יכולת; לפנות אל הזוכה בניסיון לגבש הסדר פשרה; או לבחור בפנייה להליך חדלות פירעון לבקש מרשם הוצאה לפועל לעשות שימוש בסמכותו ולעכב את ההליכים המבצעיים הננקטים כנגד החייב.

המורכבות והמציאות הקשה בחיים בצל החובות מצריכים ליווי מקצועי ומיומן, שימנע את המדרון החלקלק ושקיעה עמוקה יותר בבוץ החובות, ויוביל להסדרת ענייניו הכספיים של החייב ושיקומו הכלכלי.

משרדה של עורכת הדין ליאורן עמר בעל ידע וניסיון בתחום הוצאה לפועל בכלל וביטול עיקולים והגבלות בפרט, ועומד לשירותכם לכל אורך ההליך המשפטי עד לפתיחת דף חדש נקי מחובות.

• כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.