גזירת הסכם נישואין

גירושין, מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש

חשוב להיוועץ בעורך דין כדי לבדוק את זכויותיך ואת מצבך המשפטי
ייעוץ כזה יתייחס לנושא של מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת הרכוש המשותף, פירוק שיתוף הדירה, משמורת ילדים, חובות משותפים, חברות ועסקים בבעלות משפחתית, סדרי ראיית הילדים ועוד…

האם תמיד האב צריך לשלם מזונות לילדיו ?

 

במדינת ישראל החובה של אדם לשלם למזונות ילדיו נקבעת לפי השתייכותו הדתית. לגבי יהודים חל דין תורה שהותאם ע"י בתי המשפט למציאות החיים בת ימינו.

החובה לספק מזונות בסיסיים לילדים קטינים (עד גיל חמש עשרה)  חלה על האב בלבד ללא קשר להכנסת האם. חשוב לדעת כי האב חב במזונות ילדו גם אם מעולם לא התחתן עם אמו של הילד וגם אם אינו מכיר כלל את הילד ? למשל במקרים של גנבת זרע.

בד"כ תביעת מזונות היא תביעה של הילדים, באמצעות אמם, כנגד האב במטרה לחייבו לשלם להם מזונות.

מזונות בסיסיים כוללים הוצאות מחיה, הוצאות ביגוד והנעלה,חלק יחסי מהוצאות החזקת הבית (מדור) , הוצאות חינוך והוצאות רפואיות. ילדים קטנים זכאים גם לדמי טיפול כלומר מעין תשלום לאם על הטיפול שהיא מעניקה להם.

מזונות שהם מעל למזונות הבסיסיים או מזונות לילד שמעל לגיל חמש עשרה  נקראים "מזונות מדין צדקה" והחובה לשלמם  חלה על שני ההורים באופן שווה עפ"י הכנסתם.

בית המשפט פוסק בתביעת מזונות לאחר שבדק את צרכי הילדים ואת הכנסות ההורים. לצורך קביעת צרכי הילדים יש לפרט בתביעה את כל ההוצאות שמוציאים עליהם ובמידת האפשר לצרף קבלות.

לצורך קביעת הכנסות האב (והאם) מצרפים לכתב תביעה ולכתב הגנה במזונות  תלושי משכורת של השנה שקדמה להגשת התביעה, או דו"חות מס במקרה של עצמאים, וכן הרצאת פרטים מפורטת ובה מידע על רכושו והכנסותיו של בעל הדין.

לעיתים יש ניסיונות של אבות להציג הכנסות נמוכות ע"י התפטרות מעבודתם או העלמת הכנסות במקרה של עצמאים. ביהמ"ש מודע למצבים כאלו ולכן בודק את הכנסתו הפוטנציאלית של האב, כלומר כמה הוא יכול להרוויח,  ולאו דווקא את הכנסתו בפועל.

בשום מקרה לא יפטור ביהמ"ש אב מתשלום מזונות ילדיו בשל הכנסה נמוכה. אפילו אב עני מאוד יחוייב במזונות מינימלים. כמו כן ביהמ"ש בודק לא רק הכנסות מעבודה אלא גם את רכושו של האב. יתכנו מקרים בהם האב יוכרח למכור את רכושו על מנת לשלם את מזונות ילדיו.

אם אין שום אפשרות לקבל מזונות מהאב ניתן לתבוע קרובים אחרים כמו סבים.

לאחרונה תוקן החוק וכיום חייבים הורים במזונות ילדיהם עד לגיל 21. המזונות שמגיל 18 ועד גיל 21 עומדים בד"כ על שליש מהמזונות שנפסקו לילד בהיותו קטין.

פסק דין במזונות לעולם אינו סופי –  גם האב וגם הילדים יכולים בכל עת להגיש תביעה להגדלת המזונות או הקטנתם בטענה של שינוי נסיבות. על מגיש התביעה להראות כי מאז מתן פסק הדין חלו שינויים מהותיים בצרכי הילד או בהכנסות האב המצדיקים את שינוי סכום המזונות שנפסק.

איך מחליטים מי מקבל משמורת על הילדים ?

משמורת הילדים והסדרי הביקור שלהם אצל ההורה שלא קיבל את המשמורת הם הנושא הרגיש ביותר בכל סכסוך גירושין. חשוב לזכור כי הילד אינו צריך להיות צד לפרידת הוריו ולפיכך כדאי מאוד להימנע ככל האפשר מפניה לילד כדי ש"יחליט" אצל מי הוא מעדיף לחיות.

הסמכות לדון בתביעה למשמורת נתונה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. בד"כ הערכאה אליה פונים במועד המוקדם יותר היא זו שתפסוק בסכסוך.

אם אין הסכמה בין האב לאם על משמורת הילדים יכריע ביהמ"ש או ביה"ד עפ"י העיקרון של טובת הילד. בגלל חשיבות העיקרון הנ"ל גם במקרה שההורים מסכימים ביניהם על המשמורת עליהם להגיש את ההסכם אליו הגיעו לאישור ביהמ"ש כדי שיבדוק האם הוא אכן מבטיח את טובתו של הילד ומתחשב בצרכיו.

ההורה שאינו מקבל את המשמורת זכאי לביקורים סדירים של הילד אצלו, הנקראים הסדרי ראיה ,כדי להבטיח את הקשר שלו עם הילד. הסדרי הראיה יהיו בזמנים ובימים קבועים וכן יפורטו בהם סופי שבוע חגים וחופשות שבהם רשאי ההורה לקבל את הילד לביקור.

בדרך כלל כדי לפסוק בסכסוכי משמורת יזמין ביהמ"ש או ביה"ד תסקיר של פקידת סעד אשר תפגוש את הילד והוריו ותעביר דו"ח ובו המלצותיה. פקידת הסעד תבדוק את המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים ואת התאמתו לגידול הילד. לעיתים יפנה ביהמ"ש את ההורים למכונים פרטיים לצורך קביעת המסוגלות ההורית.

בישראל נהוגה "חזקת הגיל הרך" לפיה כאשר מדובר בילדים עד גיל שש ייטה ביהמ"ש לתת את המשמורת לאם. יחד עם זאת אם קיימות סיבות כבדות משקל (כגון אלימות קשה של האם נגד הילדים או הזנחה) לפסוק אחרת.

פסק דין בעניין משמורת אינו סופי ובכל עת יכול כל אחד מההורים וכן הילדים בעצמם לפנות לביהמ"ש בבקשה לשנות את פסק הדין עקב שינוי משמעותי בנסיבות. גם במקרה כזה הבסיס להחלטה על שינוי או השארת המצב הקיים היא טובת הילד.

לכל אחד מההורים יש זכות להחליט היכן יתגורר בארץ או מחוצה לה. יחד עם זאת שינוי במקום המגורים יכול בהחלט להוות שיקול בשינוי במשמורת או בהסדרי הראיה.

מומלץ, עם הגשת תביעת משמורת או הגשת כתב הגנה מפניה, לבקש מביהמ"ש להוציא צו עיכוב יציאה לילדים כדי למנוע את הברחתם לחו"ל ע"י בן הזוג.

הסכם טרום נישואין – בשביל מה זה טוב ?

זוג נשוי יכול לכרות הסכם ממון עם הנישואין, במהלך הנישואין או כהסכם גירושין.

החוק המסדיר את הסכמי הממון הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג-1973). עפ"י האמור בסעיף 2 לחוק הסכם ממון צריך להיות ערוך בכתב ומאושר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני.

אם נעשה ההסכם ממון לפני הנישואין ניתן לאשרו ע"י רושם הנישואין (הרב אצל יהודים) או אצל נוטריון.

הסכם ממון יכול לקבוע הסדר של חלוקת רכוש במקרה של פרידה ומשטר רכושי בעת הנישואין (כלומר האם הרכוש משותף או לא וכן להבחין בין סוגי רכוש שונים לעניין זה). הסדרים אלו בהסכם ממון יכולים להיות שונים מהקבוע בחוק יחסי ממון לגבי זוג שלא עשה הסכם ממון. כך למשל ניתן לקבוע כי מועד חלוקת הנכסים לא יהיה עם הגירושין אלא כאשר אחד מבני הזוג הודיע על רצונו בפרידה.

בניגוד לדעה המקובלת גם זוגות שאין להם שום רכוש עם הנישואין חשוב מאוד שיכרתו הסכם ממון. זאת כדי למנוע סחטנות גט של אחד הצדדים במועד הפרידה ומניעת מצב של חוסר ודאות של בני הזוג לגבי זכויותיהם במקרה כזה. כריתת הסכם ממון במהלך הנישואין מונעת התמשכות מאבקים במקרה של פרידה וחוסכת בעלויות משפט.

בהסכם ממון ניתן גם לקבוע סנקציות לצד שיסרב לתת או לקבל גט. כדי שלא יווצר מצב של "גט מעושה" יש להתיעץ עם עו"ד המומחה לענייני משפחה בטרם החתימה על ההסכם.

בהסכם ממון ניתן לקבוע מה היא הערכאה המוסמכת לדון במכלול ענייניו של הזוג במקרה של פרידה (ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה). סעיף כזה בהסכם חוסך את "מרוץ הסמכויות" הידוע בעת פרידה ויכול לתת לבני הזוג זמן לשקול האם באמת רצונם להתגרש בטרם יגישו תביעות – זאת כיון שלא יהיה צורך למהר ולהגיש תביעה לערכאה הנוחה לכל בן זוג.

ניתן לשנות הסכם ממון בהסכמת שני הצדדים גם לאחר אישורו. שינוי ההסכם טעון אישור של ביהמ"ש או ביה"ד הרבני.

 

חיים אלאור מתן

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *