קופות חסכון

ההבדל בין פקודת פשיטת רגל לחוק חדלות פירעון החדש

עד לחודש ספטמבר 2020, חייבים שנקלעו לקשיים כלכליים כבדים, ולא היו מסוגלים להשיב את חובותיהם לנושים בשום אופן, נאלצו להכריז על הליך פשיטת רגל ולרדת מכל נכסיהם. הליך זה במהותו נועד לסייע להם לפטור את החובות שצברו על ידי כינוס הנכסים שברשותם, לצורך מכירתם על מנת שניתן יהיה להשיב לנושים את כספם.

כעת מכנים זאת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"

במהלך חודש ספטמבר 2020 חל שינוי דרמטי, ונכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, אשר בא להחליף את פקודת פשיטת הרגל שהייתה נהוגה עד כה.

בבסיסו החוק נועד לסייע לחייב להשתקם מבחינה כלכלית ולאפשר לו לשוב לתפקד בחברה בצורה נורמטיבית ככל שניתן, זאת להבדיל מפקודת פשיטת הרגל אשר הייתה מבוססת על "ענישה" שהופעלה על החייב מכיוון שלא שילם את חובותיו.

מכיוון שהליכי פשיטת הרגל היו מסורבלים וארכו זמן רב, בא החוק החדש, קיצר אותם באופן משמעותי ואף הגביל אותם עד ל- 4 שנים לכל היותר, כך שגם הנטל הביורוקרטי פחת.

מטרות החוק חדלות פירעון החדש

לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2 מטרות מרכזיות:

  1. קביעת הליך יעיל ומהיר, קיצור ביורוקרטיה ומניעת סרבול
  2. בנייה של תכנית שתסייע לחייב להשתקם ולהתחיל מחדש

מהם ההבדלים בין החקיקה הישנה ותהליך פשיטת רגל להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

קיימים 3 הבדלים מהותיים בין פקודת פשיטת רגל לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש:

  1. כאמור לעיל, מטרת ההליך החדש היא לסייע לחייב להשתקם מבחינה כלכלית ולשוב למעגל העבודה ולחברה כמשלם מיסים מן המניין, להבדיל מפקודת פשיטת רגל שנהגה "להעניש" את החייב.
  2. בעוד שהליכי פשיטת רגל נדונו בבית המשפט המחוזי בלבד, הרי שכעת יש הבחנה על פי גובה החובות של החייב: תיקי חוב שנעים בין 50,000 ל- 150,000 ₪ מטופלים על ידי רשות האכיפה והגבייה בלשכות ההוצאה לפועל לשעבר, ואילו כל תיקי החוב שסכומם עולה על 150,000 ₪ נידונים כעת בבית משפט השלום.
  3. אחד ההבדלים המשמעותיים בין שני ההליכים נוגע למעמד הדירה ויתר הנכסים של החייב, שכן בהליך פשיטת רגל, הוא חויב לכינוס נכסיו, אך יכול היה להמשיך לגור בנכס כדייר מוגן, ואילו על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, חוק הגנת הדייר לא קיים יותר, והחייבים צפויים להיות מפונים מביתם.

ההבדל השלישי בא למעשה להגן על ערך הדירה ויתר הנכסים של החייב, שכן עקב הליכי כינוס נכסים וחוק הגנת הדייר שמנע את פינוי החייב מהנכס, היה פער גדול בין ערך הדירות האמיתי לבין המחיר שבהן הן נמכרו בפועל על ידי כונס הנכסים, ופעמים רבות, בגלל חוק הגנת הדייר, נמנע מבעלי הנכס החדשים למכור אותם או להרוויח מהם, מה שהוריד את כדאיות העסקה עבורם.

הליכי פשיטת רגל מול הליכי חדלות פירעון

בעבר נדרש מן החייב או מהנושים להגיש בקשה לפשיטת רגל, אשר הוביל להוצאת צו של כינוס נכסים ומינוי נאמן/ כונס נכסים. בתום שלב זה קיבל החייב הפטר, שהעיד על מחיקת החובות שלו.

לעומת זאת, כעת, מיד עם תחילת התהליך במסגרת חוק חדלות פירעון מקבל החייב הפטר, וכל ההליכים שננקטו נגדו בטלים ומבוטלים, לרבות עיקולים והגבלות, לא כולל צו עיכוב יציאה מהארץ. לאורך כל התהליך רשאי החייב לנהל חשבון בנק נקי מהגבלות ועיקולים בעזרת כרטיס דיירקט והוראות קבע, מה שאומר שהמושג "לקוח מוגבל באמצעים" כבר לא קיים.

במהלך 12 החודשים הראשונים, החייב עובר "הליך מבחן כלכלי", ומשלם צו תשלומים חודשי שנקבע לו מראש על בסיס סל ההוצאות של התא המשפחתי, המקוזז מהכנסותיו.

בתום שנה זו נקבעת לו תוכנית פירעון במסגרת דיון שנערך בהוצאה לפועל (בתיקים עד 150,000 ₪) או בבית משפט השלום (בתיקים מעל 150,000 ₪).

בתום 4 שנים החייב מקבל הפטר מחובותיו ויכול להתחיל מחדש.

חשוב לציין, שכל הליך שהחל לפני שינוי החוק ימשיך להתקיים ויהיה תקף עד לתום ההליכים כפי שנקבעו על ידי רשם ההוצאה לפועל, אך החל ממועד שינוי החוק בתאריך 19.9.20, הליכי פשיטת רגל אינם קיימים עוד, וחייבים בעלי תיק בהוצאה לפועל יכולים להגיש בקשה להליך חדלות פירעון על מנת לעבור הליך שיקום כלכלי.

על מנת לבחון את דרך הפעולה שנכונה לחייב, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, עורך דין שמכיר את ההליכים בהוצאה לפועל על בוריים, ויכול לסייע ולהכווין במטרה למצוא את המסלול האופטימלי עבור החייב בנסיבות הקיימות ולהגדיל את הסיכויים לאישור הבקשות שיוגשו על ידו על ידי ייצוגו בחקירת היכולת.

משה שגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *