לאחרונה דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתביעה שהגישה חברת אבטחה כנגד עובד אשר חתם על חוזה העסקה עם החברה, במטרה לעבוד כמאבטח במשך כ-10 חודשים, לכל הפחות. העובד השתתף בקורס הכשרה על חשבון החברה, אך בפועל לא התחיל את עבודתו כמאבטח לאחר סיום הקורס.
בתביעתה עתרה החברה לקבל מהעובד את הפיצוי המוסכם עבור הקורס, בהתאם לחוזה ההעסקה שנחתם ביניהם. לפיכך, השאלה העומדת ביסוד המחלוקת בין הצדדים היא האם יש לאכוף את חוזה ההעסקה, תוך חיוב העובד בתשלום הפיצוי המוסכם לחברה.
חוזה ההעסקה של העובד קבע כי בנסיבות מסויימות, כגון נסיבות בהן העובד מפר את התחייבותו לעבוד עשרה חודשים בחברה לאחר סיום קורס ההכשרה, תחשבנה כהפרה יסודית של חוזה ההעסקה אשר בגינה יחוייב העובד בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 4,500 ₪.
בית הדין ציין כי בסעיפים אלה יש פגיעה מסויימת בחופש העיסוק של העובד. שכן לעובד זכות לחופש העיסוק וההתקשרות, ולכושר העבודה והיצירה. בית הדין הוסיף כי יש להביא בחשבון שהתחייבות מעין זו, עת מדובר בהתחייבות חד צדדית של העובד לתקופת העסקה מינימאלית להבדיל מהתחייבות הדדית להסכם עבודה לתקופה קצובה, פוגעת בחופש העיסוק של העובד
בשיקולים שכנגד, ציין בית הדין לעבודה כי למעסיק עומד חופש העיסוק והפררוגטיבה הניהולית שלו, וזכותו לקניין. בפסיקה נקבע כי ככלל גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות. אולם בנסיבות מסויימות ניתן לאכוף תניית אי תחרות בחוזה העסקה, תוך הגבלת חופש העיסוק של העובד, ובהן נסיבות של הכשרה מיוחדת.
לאור המבחנים שהותוו בהלכה הפסוקה ועל מנת שניתן יהיה להכריע בשאלת מתן התוקף לתניית החזר דמי הכשרה, בחן בית הדין לעבודה בתל אביב את נסיבות המקרה דנן ופסק כי יש מקום ליתן תוקף לתניית החזר דמי הכשרה בחוזה העסקה.
בית הדין פסק כי העובד השלים את קורס ההכשרה וסיים אותו, באופן שהקנה לו אפשרות לעבוד כמאבטח ואף הוצעו לו הצעות בחברות אחרות; העובד היה מודע לקיומה של תניית החזר ההכשרה והבין את משמעותה; העובד הבין כי קורס ההכשרה יאפשר לו לעבוד כמאבטח לא רק אצל החברה, אלא גם בחברות אבטחה אחרות, כך שהוא יכול היה להפיק תועלת ממשית מהקורס, מעבר לתועלת שהייתה צומחת לו אילו המשיך לעבוד בחברה; כי העובד קיבל תמורה עבור עצם השתתפותו בקורס; כי העובד לא ביצע עבודת אבטחה בפועל במהלך קורס ההכשרה, כך שהחברה לא הפיקה תועלת ולא הקטנה ביותר מעצם השתתפותו בקורס.
עוד קבע ביה"ד לעבודה כי התועלת היחידה שהייתה צומחת לחברה אילו העובד היה ממשיך לעבוד אצלה כמאבטח לאחר סיום הקורס מתמצית בהעסקת עובד מוכשר לביצוע תפקידו ומיומן. יתרה מכך, העובד לא התחיל כלל לעבוד אצל החברה לאחר תום קורס ההכשרה. משכך ההכשרה לא הניבה לחברה בפועל כל רווח.
בנוסף, העובד קיבל הצעת עבודה מחברה אחרת ויש בהתנהלותו כדי להעיד על חוסר תום לב מצדו.
סכום הפיצוי המוסכם בהתאם לחוזה העסקה הינו בסך של 4,500 ₪. הצדדים לא העלו כל טענה בנוגע להלימה בין היקף קורס ההכשרה ועלותו לבין הפיצוי המוסכם וטענות בהקשר זה לא נטענו.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שהעובד לא עבד ולו יום אחד לאחר סיום הקורס, חרף התחייבותו להשלים עשרה חודשי העסקה לכל הפחות, קיבל בית הדין לעבודה את תביעת החברה ופסק כי הפיצוי המוסכם בחוזה העסקה בסך 4,500 ₪ הינו סכום סביר לפיצוי.
מקור משפטי: ד"מ (אזורי ת"א) 16046-09-17 בן – בטחון (1989) בע"מ – בנימין משולם (פורסם בנבו, 15.01.2020).
