שכר חודשי במטבעות

ניכויי שכר

רבים מהמעסיקים מבקשים לנכות כספים שונים משכר העובדים. לעיתים בשל הכשרה שעבר העובד, לעיתים בשל תשלום ששולם ביתר או בשל חוסרים בקופה ופעמים אחרות בשל נזק שגרם העובד לרכב החברה.

האם ניכויים אלו מותרים? האם הם מוגבלים בסכום כלשהו? האם מותר לנכות שכר של עובד שלא השלים את תקופת התחייבותו לחברה? ובכלל – האם יש חוק שמסדיר את הנושא, או שכל מעסיק ושיקול דעתו?

 

הבסיס לנושא הניכויים נמצא בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. הניכויים המותרים הינם אך ורק הניכויים העומדים בפירוט הסעיף:

(1)     סכום שחובה לנכותו – כמו מיסוי;

(2)     תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

(3)     דמי חבר בארגון עובדים;

(4)     סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;

(5)     תשלומים שוטפים לקופות גמל;

(6)     חוב על פי התחיבות בכתב מהעובד למעביד, עד רבע מגובה שכר העבודה;

(7)     מקדמות על חשבון שכר עבודה.

(8)     אם חדל העובד לעבוד – מהשכר האחרון ניתן לנכות כל יתרה.

 

מרבית השאלות בנושא, מתעוררות סביב חוב על פי התחייבות בכתב של העובד, על כך שהוא מתיר ניכויים משכרו. בזמן העבודה ניכוי לא יעבור את רבע מגובה שכרו של העובד.

מכאן, שכדי ליצור אפשרות לנכות משכר העובד על המעסיק:

(א)    להחתים את העובד בהסכם העבודה או בהסכם אחר אודות הרשאה לנכות חובות
משכרו.

(ב)    להקפיד כי החוב שינוכה לא יעבור את גובה רבע משכר העבודה (כל עוד העובד ממשיך
לעבוד).

כפי שיפורט בהמשך, גם אז הדרך אינה תמיד סלולה לניכוי החוב, שכן, על החוב להיות חוב קצוב ומוסכם. חוב השנוי במחלוקת, יתקשה המעסיק לנכותו.

ולתשומת ליבכם – חוב משכר עבודה אחרון, אינו מוגבל לרבע השכר, אלא כולל כל יתרת חוב קצוב.

 

ניכוי בגין הכשרה

רבים המעסיקים שמשקיעים משאבים בהכשרתם של עובדים. אמנם כל עובד זקוק להכשרה כזו או אחרת, כמו חפיפה עם העובד הקודם, קריאה בנושא, הכשרה פנימית וכו'. על מצבים כאלו אין מדובר, ואין לדרוש בגינם התחייבויות. יחד עם זאת, מה קורה כאשר מעסיק שולח עובד לקורס ארוך ויקר ומתנה זאת בהישארותו של העובד בחברה לפחות שנה, כאשר יציאה קודמת לכך תחייבו בתשלום היחסי של ההכשרה – האם הדבר מותר?

בית הדין קבע כי מותר להתנות בהסכם העסקה שיפוי בגין עלות הכשרה מקצועית, אם העובד לא עבד את התקופה המינימלית שנקבעה בהסכם וככל שתוכיח החברה את עלויות ההכשרה.

כלומר – הוצאתם את העובד להכשרה יקרה/ארוכה (ואתם יכולים להוכיח זאת) + החתמתם אותו על תקופת העסקה מינימלית תמורת היציאה להכשרה ß הנכם רשאים לקזז את עלות ההכשרה היחסית משכרו, אם העובד עוזב לפני התקופה המוגדרת בהסכם. ויוער, אם המעסיק מסיים את יחסי העבודה לפני תום התקופה המוגדרת, הרי שהוא לא יוכל יהיה לדרוש בחזרה את עלות ההכשרה.

 

ניכוי בגין חוסרים בקופה

בעבודות המצריכות קבלת מזומן וניהול קופה, מוחתמים לא פעם עובדים על התחייבות לפיה המעסיק יהיה רשאי לנכות חוסרים משכרם. האם הדבר מותר? כבר הבהרנו שחייבת להיות התחייבות מפורשת של העובד. החתימה על הסכם היא התחייבות, אך יש לבדוק האם די בה. בתי הדין קבעו כי לא מספיקה התחייבות כללית של עובד בהסכם העבודה לניכוי כספים בגין חוסרים.

בהתאם לחוק הגנת השכר, ניתן לנכות משכר עבודה סכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת. לכן, אם העובד מכחיש את החוב – המעסיק בבעיה. חובה להציג בפני העובד דוחות פדיון או ראיות ואסמכתאות אחרות המעידות על היווצרות החוב וניכויו דווקא משכרם. סכומים שהם שנויים במחלוקת, אם כן או שלא ניתן להוכיחם לעובד, קיימת בעייתיות לנכותם משכר העובד, גם אם הסכים בחתימה כללית על ניכויים, הוא יוכל לתבוע סכומים אלו חזרה.

 

ניכוי דמי "השתתפות עצמית" בגין נזקים שנגרמו לרכב החברה

מעסיק יהיה רשאי לנכות דמי השתתפות עצמית רק אם החתים במפורש את העובד על מסמך לפיו הוא מתיר למעסיק לנכות משכרו את ההשתתפות העצמית במקרה בו ייגרם נזק לרכב על-ידו, וכפי שתחוייב החברה על-ידי חברת הביטוח (הניכוי לא יעלה כאמור על רבע מגובה שכר העבודה, אם מדובר בעובד שממשיך בעבודתו).

 

ניכוי תשלום שניתן ביתר

מעסיקים נוהגים לעתים לשלם לעובד תשלומים ביתר. כך למשל, משלמים חלק מהמעסיקים לעובד תשלום בגין ימי מחלה גם כשהסתיימה לו המכסה או משלמים לו בגין הבונוס על אף שטרם השלים את מלוא היעדים. מתי מתעוררת הבעייה? בדרך כלל כאשר העובד עוזב ומבצעים עימו גמר חשבון ולעתים גם תובע את מקום העבודה. אז נזכר המעסיק כי בעצם העובד חייב לו כספים והוא מבקש לקזזם מכל חוב שיש לו כלפי העובד. האם ניתן לעשות זאת? ככלל לא. כספים ששולמו לעובד ביתר, חזקה שהמעסיק רצה לתיתם, ואין הוא יכול בדיעבד לדרוש אותם בחזרה.

הכלל הוא: התחשבנות של מעסיק עם העובד חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לבאם המעסיק רוצה לנכות סכומים ששילם בשגגה ביתר, עליו לעשות זאת בסמוך לביצוע התשלום העודף ורצוי כבר בחודש העוקב.

לסיכום, מומלץ להחתים את עובדיכם על הסכמתם לניכוי כל סכום בו אתם עשויים לחייבם – ורצוי לפרט כמה שניתן מהו אותו סכום וממה הוא "נולד". יש לוודא כי יהיה מדובר בחוב מוסכם וכי הניכוי לא יעלה על גובה רבע מהשכר (אלא אם מדובר בסיום יחסי עבודה – אז הסכום אינו מוגבל). כמו כן, רצוי לבצע את הניכוי סמוך ככל הניתן לגילוי עילת הניכוי ולא להמתין ל"גמר החשבון" עם העובד.

חיים אלאור מתן
Latest posts by חיים אלאור מתן (see all)

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *