תאונת דרכים כריות אויר

פיצויים עקב תאונת דרכים קשה

לצערנו, יותר מידי תאונות דרכים מתרחשות מידי יום, ומי שמוצא את עצמו מעורב בתאונה לא תמיד מודע לזכויות שלו, או שלרוע מזלו, אם היה מעורב בתאונת דרכים קשה, הוא אינו מסוגל לממש את זכויותיו עקב פציעותיו וההתמודדות שלו עם הפגיעה שאירעה לו.

מסיבה זו חשוב תמיד להיעזר בעורך דין מומחה לתאונות דרכים, שידע לבחור אסטרטגיית פעולה נכונה ולנווט את ניהול תיק התביעה בחוכמה, גם על מנת לתת לנפגע שקט נפשי כדי להחלים ולשוב לשגרה וגם בכדי להשיג עבורו את גובה הפיצויים המרבי שמגיע לו על פי חוק.

אף על פי שהפיצויים שניתנים לנפגעים בתאונות דרכים אינם תלויים באשמת הפגיעה, מי שנחשד בגרימת התאונה עלול למצוא עצמו חשוף להגשת כתב אישום נגדו בגין גרימת התאונה והנזקים שנלוו לה, מה שמחייב סיוע של איש מקצוע מיומן, מנוסה ומקצועי לצורכי הגנה משפטית.

 

סוגי תאונות

ישנם סוגים שונים של תאונות:

  1. תאונות ללא נפגעים בגוף, בהן אירע נזק לרכוש בלבד. בתאונות מסוג זה כאשר אין נזקי גוף, המעורבים נדרשים להחליף פרטים כדי שיוכלו לממש זכויות ביטוחיות בלבד (תאונות אלו ידועות בשם "תאונות פח").
  2. תאונות עם נפגעים בדרגות פציעה שונות.
  3. תאונות קטלניות, בהן אחד או יותר מהמעורבים נהרג.

2 הסוגים האחרונים מכונים "תאונת דרכים".

 

כיצד נקבעת מידת החומרה של התאונה?

(ובמילים אחרות, מדוע חשוב להתפנות לקבלת טיפול רפואי חירום לאחר תאונת דרכים).

בתאונות דרכים שמערבות נפגעים עלולות להיות פציעות בדרגות חומרה שונות. בדרך כלל חומרת הפציעה נקבעת על ידי המדד הרפואי MAIS – Maximal Abbreviated Injury Scale, המהווה את הציון המקסימאלי מבין הציונים שנקבעו לכל אחד מתשעת אזורי הגוף. המדד מספק ציון כללי של חומרת פגיעה גם עבור נפגעים עם יותר מפגיעה אחת, וערכיו נעים בין 1 ל- 6: 1 קל, 2 בינוני, 3-5 קשה ו-  6 אנוש.

כשהנפגע מתפנה לקבל טיפול רפואי בבית החולים, חומרת הפציעה שלו מדורגת ברישומי בתי החולים ומשוקללת עם הרישומים של משטרת ישראל, שמקושרת בלמ"ס לקובץ מהמערכת לרישום טראומה, ובה ניתן לטייב את הפציעה.

במידה ולא התפנה לקבל טיפול רפואי, הגדרת חומרת הפציעה שלו תתבסס על הרישומים של משטרת ישראל בלבד. במקרה כזה סביר שהפגיעה אינה חמורה.

 

את מי תובעים, ומה אסטרטגיית הפעולה למימוש הזכויות של הנפגע?

לעתים הנפגע אינו חש מיידית בפגיעות היות ופגיעות שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים עלולות להתגלות כעבור זמן, וכן עלולות לגרור נזקים משניים או נזקים שמופיעים מספר שבועות לאחר מועד התאונה.  לפיכך לא מומלץ "לרוץ" לתבוע לפני התגבשות הנזק (נזכיר כי ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים הינה 7 שנים).

חוק הפיצויים לנפגעי תאוות דרכים מחיל משטר של אחריות מוחלטת, כלומר, הנפגע זכאי לפיצויים ולא משנה אם התאונה נגרמה באשמתו או שלא באשמתו.

במקרה של פגיעה, כאשר הנהג הוא הנפגע, הוא תובע את חברת הביטוח שלו (גם אם אינו אשם בתאונה).

כאשר נוסע ברכב נפגע, הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב בו נסע.

כאשר הנפגע הוא הולך רגל (או רוכב אופניים או קורקטינט), הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.

כאשר הולך רגל נפגע מ-2 רכבים או יותר, הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח של כל אחד מהרכבים לפי בחירתו.

במקרים מסוימים בהם אדם נפגע מרכב ללא ביטוח או שפרטי הביטוח לא ידועים לו (למשל בתאונות "פגע וברח"), הנפגע יכול לתבוע את "קרנית" (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה עפ"י חוק הפלת"ד).

 

חשוב מאוד לא למהר לסגור עסקה מול חברות הביטוח ועורך הדין של הנהג הפוגע, ולהיאזר באורך רוח, שכן למרות שהכסף יכול לסייע לנפגע בתקופת ההחלמה, כדאי לו להמתין מעט כדי למצות את מלוא הזכויות שמגיעות לו ולקבל את גובה הפיצויים המירבי שמגיע לו על פי חוק.

לא אחת, אנשים מקבלים את הפיצויים שמציעים להם מחברת הביטוח, וכאשר מתגלים נזקים נוספים הם לא יכולי לטעון שמגיעים להם פיצויים נוספים בשל סגירת תיק התביעה.

 

מאחר וניהול תביעה משפטית עלול להימשך מספר שנים, החוק קבע מנגנון ייחודי של תשלום תכוף, המהווה תשלום "על חשבון" הפיצויים (כמו מזונות זמניים). ניתן להגיש בקשה לתשלום תכוף אפילו לפני הגשת התביעה העיקרית לבית המשפט.

החלטה בעניין תשלום תכוף באה לענות על צרכים מיידיים של הנפגע, להקל עליו ולמנוע ממנו סבל מיותר עד להכרעה בתביעה העיקרית, כאשר המטרה היא להעמיד לרשותו באופן דחוף את הסכום הדרוש להוצאותיו, ובכלל זה הוצאות אשפוז, סיעוד, ריפוי ודמי מחיה חודשיים לו ולבני משפחתו, עד להחלטה סופית בעניין הפיצויים המגיעים לו.

ככל, התשלום התכוף נפסק לתקופה של עד שנתיים, אולם כאשר מדובר בפגיעות קשות, בד"כ התשלום התכוף ישתלם עד להחלטה שיפוטית סופית בעניין הפיצויים שיפסקו לנפגע.

 

מה הפרמטרים שקובעים את גובה הפיצויים?

הפיצויים שמגיעים לנפגע בתאונת דרכים קשה נקבעים על סמך חומרת נזקי הגוף העיקריים והמשניים שנגרמו לנפגע,  אחוזי הנכות שנקבעו לו (קבועות או זמניות), גיל הנפגע, עלויות הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בעקבות הפציעה, הפסדי שכר, מידת כשירותו לעבוד (באופן קבוע או זמני), כאב וסבל ועוד.

מה נכלל תחת הגדרת כאב וסבל לצורך קבלת פיצויים?

בשונה מפיצוי עבור "כאב וסבל" בתביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים, בהן לוקחים בחשבון בין היתר את זמן האשפוז, אובדן הנאות החיים, קיצור בתוחלת חיים וכיו"ב, כאשר מדובר בתביעות לפי החוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הפיצוי עבור "כאב וסבל" קבוע ונמדד בהתאם למספר ימי האשפוז ואחוזי הנכות.

גם הפסדי ההשתכרות מוגבלים ל"תקרה" מקסימלית – עד שילוש השכר הממוצע במשק.

 

ככלל, ככל שהנזק גדול יותר, הפיצויים שנפסקים גבוהים יותר. בחישוב הפיצויים לוקחים בחשבון יש לשקלל משתנים רבים: הנזק שנגרם, הנכות, גיל הנפגע, האם השתכר לפני התאונה ומה גובה השכר, אובדן כושר השתכרות עתידי, תוחלת החיים הצפויה בעקבות הפגיעה ועוד פריטי נזק שונים כגון התאמת דיור, הוצאות עבור ניידות, סייעות, טיפולים, תרופות, השגחה ועזרת הזולת, הוצאות רפואיות, הוצאות לאביזרים רפואיים, הוצאות אפוטרופוס ועוד. אין "רשימה סגורה" של מרכיבי הפיצוי וכאמור כל מקרה נדון בהתאם לנסיבות. מנגד, יש להפחית את הגמלאות שהנפגע מקבל ויקבל לכל חייו מהמוסד לביטוח לאומי.

 

דוגמאות לפגיעות שונות ונזקים שכיחים שמזכים את הנפגע בפיצויים לאחר תאונת דרכים קשה

כל הנזקים שמפורטים בהמשך עלולים להתגלות מיד לאחר מועד התאונה או זמן מה אחריה. הם מחייבים מעקב ותיעוד דיווח וטיפול על מנת לאפשר לנפגע לממש את מלוא זכויותיו ולקבל את גובה הפיצויים המרבי בגינם.

  • פגיעות ראש – במהלך תאונת דרכים הראש עלול להיחבט או להיחבל בדרכים שונות. הפגיעות עלולות להיות חמורות, ולא תמיד ניתן לאבחן אותן מיד לאחר מועד התאונה. בין שמדובר בפגיעה פנימית או חיצונית, ייתכן שיתלוו לפגיעה זעזוע מוח בדרגות חומרה שונות או סימפטומים שונים כמו סחרחורות, כאבי ראש, שברים בגולגולת, איבוד הכרה, דימומים, זיהומים, טיניטון, חוסר יציבות, התקפים אפילפטיים ועוד.
  • בעיות קוגניטיביות – פגיעות ראש עלולות להוביל לפגיעות שונות כגון פגיעה בכושר השיפוט או פגיעות בזיכרון וריכוז, שכחה של פרטים או פעולות שגרתיות, קושי להתרכז בפעולות שהנפגע היה רגיל לעשות בקלות לפני מועד התאונה וכדו'.
  • צליפת שוט – פגיעה שמכונה whiplash, ונגרמת כתוצאה מהטחת הגוף במהירות קדימה ואחורה. פגיעת וויפלאש עלולה לגרום לנזקים חמורים בצוואר, ברקמות הצוואר, בחוליות ועוד ולהוביל לסחרחורות, כאבי ראש, כאבים אורתופדיים באזור הצוואר, השכמות, הכתפיים והגב העליון עם או בלי הגבלת תנועה ועוד.
  • כאבי גב – חבלות בגב מאוד שכיחות כתוצאה מתאונות דרכים, ועלולות לגרום לכאבים עזים, פריצת דיסק, בלט דיסק, תזוזה של חוליות עמוד השידרה, הגבלה בתנועה, סיאטיקה ועוד.
  • פגיעות בגפיים – פגיעות גפיים עלולות להתבטא כשבר, נימול, אובדן תחושה, שיתוק, אובדן איברים, נכות, דימומים ועוד.

פרט לפציעות הללו, עלולים לצוץ תסמינים נוספים, לפעמים לאחר חלוף פרק זמן ממועד התאונה. התקפי חרדה, תסמונת פוסט טראומה ואפילו מחלת הפיברומיאלגיה ועוד מגוון נזקים עלולים להיות קשים לאבחנה או לא להיקשר לתאונה עקב חוסר מודעות של המטופל, אבחון לא נכון או חוסר אבחון. חשוב מאוד להיות בקשר רציף עם עורך הדין ולחשוף באופן שקוף כל דבר שעלול להיקשר בדרך כלשהי לפגיעה, גם אם הקשר אינו מובהק. איש מקצוע מיומן ידע לנווט את תיק התביעה בהתאם, להנחות את הנפגע כיצד לפעול ולבחון מה רלוונטי ומה פחות.

 

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *