חברה עסקית

פירוק חברות

פירוק ע"י בית המשפט

ירוק חברה על ידי בית המשפט הינו הליך אשר במהותו מנוגד והפוך להליך הפירוק מרצון.

הסמכות המשפטית לפירוק חברות נתון לבית המשפט המחוזי בלבד, אשר בתחום שיפוטו מצוי מענה הרשום של החברה או לחילופין מקום עסקה העיקרי.

פירוק על ידי בית המשפט יחל בהגשת בקשה לצו פירוק. בקשת פירוק יכולה החברה להגיש בעצמה, למשל במקרה של התגלעות סכסוך בין בעלי המניות והגיעה של החברה בשל כך למצב שסכסוך שכזה מביא אותה לכדי מבוי סתום וכי מתן צו לפירוקה של החברה על ידי בית המשפט הוא המוצא האחרון וההכרחי בנסיבות העניין.

כמו כן, בקשת פירוק על ידי בית המשפט יכול שתוגש לא על ידי החברה עצמה אלא אף על ידי בעל מניות אחד בחברה ו/או נושה של החברה וכן יכול שתוגש אף על ידי היועץ המשפטי לממשלה והכל כמובן ביחס לנסיבות ענייניות של כל מקרה ומקרה.

ישנן עילות נקובות בתקנות החברות, אשר בגינן ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על פירוקה של חברה. במקרה בו הוקמה ונרשמה חברה אולם לא החלה את פעילותה העסקית בתוך שנה מיום רישומה או לחילופין הפסיקה את פעילותה למשך שנה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה ליזום פניה לבית המשפט ולבקש להורות על פירוקה של החברה. במקרים אחרים בהם למשל נקלעת החברה למצב של חדלות פרעון, ראשי נושה של החברה ליזום פניה לבית המשפט ולבקש להורות על פירוקה של החברה. בכל מקרה בו יבחן בית המשפט את הנסיבות ויחליט כי מן הצדק ומן היושר מתבקש הדבר, יעתר להורות בצו על פירוק חברה באמצעות בית המשפט.

הליך של פירוק על ידי בית המשפט יחל בהגשת בקשה לכונס הנכסים הרשמי ולאחר קבלת אישור מן הכונס הרשמי, יוכל מבקש הפירוק להגיש בקשתו לבית המשפט המחוזי אשר לו הסמכות לכך. באחריות מבקש הפירוק למסור עותק מבקשת הפירוק לחברה אשר לפירוקה הוא פועל וכן עליו לפרסם ברשומות את דבר הגשת הבקשה והמועד שנקבע לדיון בבקשה.

בהמשך לתחילתו של ההליך כמתואר לעיל, יכול ויוגשו התנגדויות לפירוק מטעם גורמים שונים אשר דבר הפירוק הובא לידיעתם. בהתנגדויות שכאלה יובאו סיבות ונימוקים לעניין במניעת פירוקה של החברה ודחיית הבקשה.

במעמד קיומו של הדיון, ידון בית המשפט בבקשה וידון בהתנגדויות ויחליט על סמך כל מה שיובא בפניו על דחיית הבקשה לפירוק או קבלת הבקשה.

במקרה בו יעתר בית המשפט לבקשה לפירוק, יינתן צו פירוק אשר לו משמעויות רבות ומרחיקות לכת. בין היתר, אך לא רק, מתן צו פירוק משמעותו תחילתו של הליך כינוס כלל נכסי החברה, מינוי מנהל מיוחד שישמש כמפרק החברה, עיכוב הליכים כנגד החברה וביטול הליכי הוצאה לפועל בתנאי שהחלו במועד מאוחר להגשת בקשת הפירוק. כמו כן, כל עסקה שבוצעה בנכסי החברה במועד מאוחר להגשת בקשת הפירוק תוכרז כבטלה.

פירוק חברה על ידי בית המשפט הינו הליך מורכב, במהלכו יתכן ויהיו האורגנים השונים חשופים לבדיקה מעמיקה של מידת אחריותם למצבה של החברה, בחינת מידת האחריות האישית של מנהלי החברה, הדירקטורים ונושאי משרה שונים.

המפרק אשר ימונה לנהל את פירוקה של החברה יהיה אחראי לכינוס נכסיה, מימושם על פי הנדרש, קביעת הנושים הזכאים בכפוף לכללים הקבועים בפקודת פשיטת רגל וכן יהא אחראי על חלוקת הכספים מקופת הכינוס לנושי החברה (בניקוי שכר המפרק והוצאות נלוות לפירוק).

בתום ביצוע כל הליכי הפירוק, כינוס נכסי החברה ופרעון חובותיה כלפי הנושים, יגיש המפרק המפרק בקשה לבית המשפט למתן צו לחיסול החברה. עם מתן צו כאמור תחשב החברה כמחוסלת.

 

פירוק מרצון

נסיבות שונות, בין אם כלכליות או מכוח שינוי ארגוני מתבקש, יכולים להוביל לצורך בחיסולה של חברה.

אין די בקבלת החלטה על סיום פעילות עסקית של חברה ואין זה מספיק לעצור את פעילותה.

חשוב מאוד לדאוג לפירוקה וחיסולה של החברה ברשות התאגידים אצל רשם החברות.

הפסקת פעילותה העסקית של החברה, למעשה עדיין מותירה אותה קיימת כיישות משפטית וככזו, הרי שהחברה כמו גם בעלי המניות בה, בעליה והאורגנים השונים בה, חשופים לכל הליך שיכול ויינקט כלפי החברה.

במקרה בו מתקבלת החלטה על חיסולה של החברה מרצון, פקודת החברות מסדירה את דרך קבלת ההחלטה כאמור להלן:

"חברה יכולה להתפרק מרצון באחת מאלה:

תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע הדבר שבאירועו צריכה החברה להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון;
החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;
החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק".
ברוב המקרים, ההחלטה על פירוק מרצון מתבצעת על פי סעיף 2, במסגרת החלטה מיוחדת.

לצורך קבלת החלטה על פירוק מרצון יש לכנס אסיפה כללית מיוחדת וחשוב לציין כי שכינוסה של אסיפה זו נועד על מנת לקבל ולאשר החלטה על פירוקה של החברה.

בראשית הליך פירוק מרצון, תידרש החברה לערוך תצהיר בדבר היותה של החברה סולבנטית ובדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחיבויותיה בתוך 12 חודשים ממועד ההצהרה. תצהיר זה, הידוע כתצהיר כושר פירעון, מאשר את כושרה של החברה לעמוד בכל התחייבות שקיימת לה. זהו תצהיר בו מצהירים הדירקטורים כי בדקו את מצבה העסקי של החברה והם מאשרים כי יש ביכולתה לעמוד בכל התחיבויותיה וזאת תוך פרק זמן קצוב של עד 12 חודשים.

במקרה וחלילה יסתבר כי ההצהרה היתה כוזבת וכי התצהיר נתחם בחוסר תום לב או כמצג שוא, תעמוד לנושה זכות לפנות לבית המשפט ולבקש פירוק בפיקוחו או אף באמצעותו.

תצהיר כושר פרעון הוא למעשה ההבדל בין פירוק החברה נעשה מרצון על ידי בעלי מניותיה להבדיל ממצב בו הפירוק מתבקש על ידי נושי החברה. תצהיר כושר הפרעון יישלח לרשם החברות עוד טרם משלוח ההזמנות לאסיפה המיוחדת לצורך קבלת ההחלטה על הפירוק. רק לאחר שאושר על ידי רשם החברות כי תצהיר כושר הפרעון התקבל ועודכן ניתן להתקדם בהליך הפירוק לכינוס האסיפה ומינוי מפרק.

עם קבלת ההחלטה על פירוק מרצון, תצטרך החברה להודיע על דבר ההחלטה תוך 7 ימים וכמו כן, מרגע המצא החברה בהליכי פירוק, חובה עליה לציין כי היא מצויה בהליכי פירוק בכל מסמך רשמי של החברה, לרבות חשבוניות, מכתבים או כל מסמך אשר שמה של החברה מופיע על גבה.

מיום קבלת ההחלטה על הפירוק, על החברה לחדול מניהול עסקיה השוטף, למעט מה שנדרש לצורך קיומו של הליך הפירוק וזאת למרות העובדה כי החברה בשלב זה עדיין קיימת ובעלת אישיות משפטית תקפה לכל עניין ודבר אולם בכפוף לכשירות משפטית מוגבלת למטרות הפירוק בלבד.

לחברה שהחלה כאמור את הליכי הפירוק מרצון ימונה מפרק אשר יתפקד כנאמן ויהא אחראי על כלל נכסי החברה, כינוסם, מימושם וחלוקתם בכפוף לנדרש ובהתאם לנתוני הפירוק. דבר מינוי המפרק יובא בהודעה לרשם החברות ועם מינויו של המפרק, תפקע סמכותם של הדירקטורים בחברה.

המפרק עם מינויו רוכש סמכויות נרחבות ביחס לחברה, למשל: המפרק יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים משפטיים שמתנהלים כנגד החברה; עריכת וניהול דרישות תשלום וחובות החברה; קביעת זכויות המשתתפים באסיפה אל מול החברה ובינם ובין עצמם. יחד עם זאת, ישנן סמכויות אשר על מנת שירכוש אותן המפרק, נדרש לו אישור בהחלטה מיוחדת של החברה, כגון: הגעה לפשרה או הסדר עם נושה או תובע, הגעה לפשרה או הסדר עם בעל מניות או פרעון חוב לנושה המוגדר בהגדרת סוג.

בכל מקרה בו הליך פירוק מרצון מתארך מעבר לשנה, באחריותו של המפרק לכנס אסיפה כללית בה יציג דוח על התנהלות הפירוק תוך פירוט פעולותיו ואופן ניהול הפירוק בשנה החולפת. דוח כאמור יוגש גם לרשם החברות.

עם סיום הליכי הפירוק, יכנס המפרק אסיפה סופית, אשר דבר קיומה יפורסם ברשומות לפחות חודש טרם כינוסה. באסיפה יוצג דוח בדבר פירוק החברה, שישלח אף הוא לרשם החברות.

הליך פירוק מרצון יסתיים עם המצאת כל הדוחות והאסמכתאות הנדרשים לרשם החברות ולאחר בחינת הדוחות, ימציא רשם החברות אישור בדבר חיסולה של החברה ומחיקתה מן הרישום.

פירוק מרצון – מסלול מקוצר לחברת יחיד

חוק החברות מבחין ומבדיל פירוק מרצון כאשר מדובר בחברת יחיד, כלומר חברה אשר יש בה בעל מניות אחד ולרוב, הוא גם דירקטור יחיד ואף המנכ"ל. צורת התאגדות זו מעניקה למייסד ו/או בעל המניות בה ליהנות מיתרונות הישות המשפטית הנפרדת של החברה תוך מהלך התנהלות עסקיה השוטף וגם בבואו לפרק חברה זו, יהנה ממסלול מקוצר ומהיר והכל כמובן בהנחה שהחברה עומדת בהגדרתה בחברת יחיד.

יש לציין כי התנאים לעמידה בהגדרת החברה כחברת יחיד לעניין פירוקה, הם היותה של החברה מוחזקת על ידי בעל מניות אחד שמשמש גם כדירקטור יחיד. כל מצב אחד יוציא את החברה מתחומי הגדרתה כחברת יחיד לעניין הפירוק.

כמו כן המסלול המקוצר לחברת יחיד יתאים לחברה קטנה אשר אינה מחזיקה בנכסים או מחזיקה בנכסים מעטים עד זניחים ושסך התחיבויותיה נמוך עד לא קיים. בניגוד למסלול הרגיל, בו נדרשת החברה להצהיר על כושר פירעון בתוך 12 חודשים, במסלול המקוצר תצהיר כושר פרעון יבטא יכולת פרעון כלל ההתחיבויות בתוך 6 חודשים לכל היותר.
הליך הפירוק לחברת יחיד מתאפיין בהליך מהיר ומקוצר, אשר הינו בן שני שלבים בלבד.

בתחילת הליך הפירוק יידרש בעל המניות להגיש תצהיר כושר פרעון תוך 6 חודשים לכל המאוחר. במעמד זה תוכרז זהותו של המפרק וכן תצורף הודעת פרסום ברשומות בדבר כינוס אסיפה בקשר עם פירוקה של החברה.

בשלב השני של הליך הפירוק במסלול המקוצר, לאחר קבלת אישור מרשם החברות על תקינות המסמכים שהוגשו ואישור מעבר לשלב השני, ישלים המפרק את כל הפעולות הנדרשות לחיסולה של החברה ויכריז כל כינוס אסיפה סופית. יוצהר כי לחברה לא נותרו כל התחיבויות ו/או חובות וכי היא אינה צד לכל התחיבויות ו/או חובות. כמו כן חובה לוודא כי החברה אינה רשומה כבעלת מניות ו/או שותפה בתאגיד אחר אשר קיומו יידרש להמשך.

עם השלמת השלב השני יועברו המסמכים והאסמכתאות הנדרשים לרשם החברות אשר יבחן את תקינותם ולבסוף, לאחר אישור תקינות ההליך, ימציא רשם החברות אישור בדבר חיסולה של החברה ומחיקתה מן הרישומים.

משמעות והשלכות הרישום כחברה מפרת חוק

חוק החברות מסדיר, בין היתר, את ההתנהלות התקינה של החברה אל מול רשות התאגידים ורשם החברות בכך שמתוקפו של החוק ניתנו לרשם החברות סמכויות אכיפה התקפות כלפי כל החברות בישראל, לרבות חברות פרטיות, חברות ציבוריות וחברות חוץ, על מנת להבטיח את עמידת של אלה בתשלומי האגרה השנתיים ובהגשת דוחות שנתיים באופן שוטף.

אי תשלום אגרה כנדרש בחוק ואי הגשת דוח שנתי על ידי חברה, תהפוך אותה למפרת חוק.

רישומה של חברה כמפרת חוק עשוי לפגוע בחברה עצמה ובאופן התנהלותה השוטף ועשוי אף להגיע לכדי פגיעה בדירקטורים ו/או בבעלי השליטה.

דבר היותה של החברה מפרת חוק יופיע באותיות קידוש לבנה בנסח החברה ועלול להשפיע לרעה על תהליכים עסקיים ו/או פיננסיים שונים שהחברה צד להם; החברה המפרה לא תוכל לרשום שעבוד על נכסיה כנגד קבלת אשראי ו/או הלוואות; לא ניתן יהיה לרשום כל שעבוד ו/או משכון לטובת החברה המפרה; לא ניתן יהיה לבצע כל שינוי בשמה של החברה, לא ניתן יהיה לבצע כל שינוי בהגדרת מטרות ההתאגדות של החברה וכן לא תוכל החברה להקים חברות נוספות תחתיה ולא זו בלבד, באם קיים אשכול חברות אשר החברה המפרה מצוי בו, ההגבלות כפי שצוינו לעיל יחולו גם על אותה חברה!!

אותן הגבלות אפשר ויחולו אף על בעל השליטה בחברה המפרה!

אי טיפול בביטול רישומה של החברה כמפרת חוק עלול לגרור איתו השלכות חמורות עד כדי הטלת עיצומים כספיים על הדירקטורים הרשומים של החברה!

לרשם החברות ניתנה הסמכות להטלת עיצומים כספיים לא מבוטלים על חברה שהוגדרה מפרת חוק.

עיצום כספי, קנס, שמוטל על חברה מפרת חוק, יכול לנוע מכ-7,000 ₪ ועד לכ-250,000 ₪ בגין עילות הפרה שונות ו/או מצטברות.

במקרה של אי טיפול מתאים ואי תשלום העיצום במועדו, ישנה סמכות לרשם החברות לפנות בדרישת תשלום לדירקטורים הרשומים של החברה!

בנוסף לכל האמור, לרשם החברות סמכות לנקיטת הליכי גביה בכפוף לפקודת המיסים לצורך גביית האגרה השנתית וכן גביית העיצומים הכספיים.

במקרה של הפרה כגון אלה המנויות לעיל, תקבל החברה התראה לפני רישומה כחברה מפרת חוק וכן תוך ציון הסיבות להתראה. דבר ההתראה יופיע במרשם החברות הפתוח לציבור ולמעשה העובדה כי החברה מועמדת לרישום כחברה מפרת חוק יהיה מידע פומבי כלפי כולי עלמא.

מיום רישום אותה התראה ינתנו לחברה 30 ימים לתיקון ההפרות שבגינן מועמדת החברה לרישומה כמפרת חוק.

אם לא יתוקנו ההפרות, לא תקבל החברה התראה נוספת ואותה ההתראה תהפוך לרישום, כלומר החברה תופיע כחברה מפרת חוק בצורה בולטת בראש נסח החברה.

לאחר שתטפל החברה בהפרות ויטופל עניין העיצומים הכספיים שהושתו על החברה, תימחק ההתראה וכן הרישום של החברה כחברה מפרת חוק וההגבלות יבוטלו מיידית.

חיים אלאור מתן

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *