באופן עקרוני, כאשר אנשים מדברים על תביעה נגד הצבא, הם למעשה מתכוונים לתביעות מסוג אחר, מסוג שדווקא נועד לתבוע משרד הביטחון. עכשיו, מדוע זה כך? ראשית כל, קל להבין, שבאם חיילים משוחררים או אנשים מדרג כוחות הביטחון מעוניינים להגיש תביעה באשר לשירותם, סביר להניח שהם חושבים שיש להגיש אותה נגד הצבא. בעיקר אם מדובר בחיילים, שלדעתם הפציעה, או החמרת הפציעה שחוו, במסגרת השירות הצבאית – היא עניין לפתור מול הצבא.
על כן בנקל יחשבו שיש עניין לתבוע את הצבא, אך כפי שצוין, העניין הוא אל מול משרד הביטחון. שכן משרד הביטחון אמון על עניינים שקשורים לדברים שהתרחשו במהלך השירות הצבאי, או הביטחוני, עבור חיילים משוחררים או אנשי שירות הביטחון.
לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר https://www.yedlaw.com/
אפשר לפנות למשרד הביטחון עבור המקרים הבאים:
- פציעה במהלך שירות צבאי/ביטחוני
- החמרת פציעה במהלך שירות צבאי או בכוחות הביטחון
- טענה של מחדל או רשלנות של גורמי הפיקוד ו/או של גורמי הרפואה בצבא ההגנה לישראל
להוכיח קשר סיבתי
בכל אופן, לאחר שדסקסנו ועסקנו בנקודה זו, ונניח שהיה חייל משוחרר, או איש שירות כוחות הביטחון לשעבר, שרוצה להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון – אזי שכעת יש בעניינו להוכיח קשר סיבתו בין שורש הנזק, או הפגיעה שהוא חווה, לבין תנאי השירות שהוא חווה. שכן, אם באמת יש קשר, אזי שלמערכת הביטחון יש אחריות בנידון, והיא בוחרת לקבל אותה במקרה זה, על ידי תשלומי כספים, תשלומי פיצויים כספיים.
למעשה, באם באמת יתברר שלמשרד הביטחון יש עניין לשלם פיצויי כספים, הדבר יתרחש לאחר שיוכח קשר נסיבתי, ואף יוגדרו אחוזי נכות מסוימים. מעל רף מסוים של אחוזי נכות (20% במקרים רגילים, 10% במקרים אחרים), אפשר לקבל פיצוי כספי מסוים ממשרד הביטחון. לא רק זה, מתוך נכונותו של משרד הביטחון לקחת אחריות על פציעות כאלו ואחרות, הוא גם אחראי על מתן שירותים רפואיים, או לפחות זה שמאפשר אותן דרך לשכות שיקום שונות שאפשר למצוא בנקודות שונות ברחבי הארץ.
כך שאם נרצה לשים את זה בהקשר: לפני השחרור, חייל מקבל טיפול רפואי כחלק מהשירות הסדיר או הקבע, ועם זאת – לאחר שהשתחרר, יש קופת חולים שתאפשר את שירותי הרפואה. ובאם הגיש תביעה נגד משרד הביטחון וזכה להכרה, הרי שהטיפול הרפואי יתקבל כדרך מרכזי השיקום, של משרד הביטחון – או לפחות חלק מהטיפולים הרפואיים, אולי אלו שהם ספציפית רלוונטית לנושא תביעתו.
כך שניתן לקבל הן פיצויים כספיים, והן טיפולים רפואיים, למי שמבקש תמיכה ממשרד הביטחון, במסגרת תביעתו לכך.
