מזונות ילדים הינו תשלום שנועד לממן את הוצאות המחייה והגידול של ילדים קטינים עד גיל 18 במידה שהוריהם נפרדו ואינם חיים עוד יחדיו. במקרה כזה, על ההורה שהילדים אינם גרים עמו לשלם להורה השני, שהילדים נמצאים במשמורתו וחיים עמו, סכום כספי לצורך מימון השתתפותו בעלות גידול הילדים.
סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע שכל אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין הדתי האישי שחל עליו. בהתאם לכך, כאשר מדובר במזונות של הורים יהודיים, למשל, הם יחוייבו בתשלום מזונות לפי הדין היהודי. כאשר מדובר בהורים שאין להם דין דתי אישי, יהיה עליהם לשאת במזונות של ילדם בחלקים שווים ביניהם ובהתאם ליחסיות של משכורתם הפנויה, וזאת בהתאם לחוק זה.
חשוב להדגיש שכל ילד זכאי לקבל תשלום מזונות מהוריו, בין אם הוא נולד במסגרת נישואים ובין אם הוא נולד מחוצה להם. לפיכך, הזכות לקבלת תשלום מזונות חלה גם לגבי ילד שנולד מחוץ לנישואין של האב, או ילד שהוריו לא התחתנו מעולם באופן פורמאלי, לרבות ילד שנולד לידועים בציבור, וכיו"ב.
כיצד נקבע סכום מזונות ילדים
סכום מזונות הילדים יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים או בהכרעה שיפוטית שתינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
כאשר מדובר בקביעת סכום המזונות בהסכמה על ידי שני ההורים יחדיו, הדבר לרוב נעשה במסגרת הסכם הגירושין או הסכם הפרידה במקרה של ידועים בציבור. כדי שהסכם המזונות בין בני זוג גרושים ייכנס לתוקף, עליו לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שיינתן רק לאחר שבית המשפט או בית הדין וידאו שההסכם תואם את טובת הילד וצרכיו ואינו מקפח אותו חלילה. אין חובה לאשר הסכם מזונות בין ידועים בציבור כדי שהוא ייכנס לתוקף, אולם ניתן לעשות זאת במידה שרוצים לחזק את תוקפו.
בהעדר הסכם מזונות, סכום המזונות ייקבע בפסק דין שיינתן על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעת מזונות שתוגש בפניהם, וזאת בהתאם לגיל הילדים, צרכי הילדים, הכנסות ההורים, הוצאות ההורים, וחלוקת זמני המשמורת בין ההורים.
ככלל, ניתן לשנות את סכום המזונות (להגדילו, להפחיתו, ואף לבטלו) בכל עת, אך זאת בתנאי שהוכח שחל שינוי נסיבות מהותי לאחר עריכת ההסכם או פסק הדין, שלא נצפה אז מראש ולא נלקח בחשבון, ואשר מצדיק את שינוי סכום המזנות.
חובת תשלום מזונות ילדים לפי ההלכה היהודית
חובת תשלום מזונות הילדים/מזונות אישה לפי ההלכה היהודית מוטלת בעיקרה על האב, בעוד שחובת תשלום המזונות שמוטלת על האם, שלרוב גם משמשת כמשמורנית היחידנית על הילדים, הינה חובה משנית שחלה רק במקרים מסויימים, ובתנאי שמצבה הכלכלי מאפשר זאת.
ההלכה היהודית מחלקת את מזונות הילדים לשני סוגים: הוצאות הכרחיות והוצאות שאינן הכרחיות.
הוצאות הכרחיות הינן הוצאות שחיוניות לקיומם וגידולם של הילדים, כגון הוצאות מזון, הלבשה והנעלה, חינוך, מדור, והוצאות בריאותיות. האב נושא לבדו בכל ההוצאות ההכרחיות בעוד האם פטורה מהם.
הוצאות שאינן הכרחיות, שמכונות גם הוצאות מדין צדקה, הינן הוצאות שאינן חיוניות לעצם קיומם של הילדים, כגון חוגים, בילויים, טיולים, מתנות, שיעורים פרטיים, וכיו"ב. שני ההורים משתתפים במימון ההוצאות הללו, לפי יחס הכנסותיהם הפנויות בניכוי צרכיהם, ובתנאי שמצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
בנוסף, ההלכה היהודית מחלקת את אופן תשלומי המזונות לפי גילאי הילדים:
- מגיל לידה עד גיל 6: האב נושא לבדו בעלות ההוצאות ההכרחיות.
- מגיל 6 עד גיל 15: האב נושא לבדו בעלות ההוצאות ההכרחיות של הילד, ואילו שני ההורים נושאים יחדיו בעלות ההוצאות שאינן הכרחיות, אם כי בתנאי שמצבה הכלכלי של האשה מאפשר זאת.
- מגיל 15 עד 18: כל ההוצאות נחשבות להוצאות מדין צדקה, ושני ההורים נושאים בהן יחדיו, אף זאת בתנאי שמצבה הכלכלי של האשה מאפשר זאת.
עקרונית, לפי ההלכה אין חובה לשלם מזונות לילדים מעל גיל 18. אולם בתי המשפט נוהגים לעתים לחייב בתשלום מזונות מגיל 18 ועד לסיום השירות בצבא או בשירות לאומי, וזאת בשיעור של שליש מסכום המזונות ששולם עד אז.
בפועל, בתי המשפט נוהגים לפסוק סכום גלובאלי עבור תשלום המזונות. נכון לשנת 2021 נהוג לשלם סך מינימאלי של כ- 1,400 ₪ לילד.
מעבר לסכום הגלובאלי, יש לשלם סכום קבוע נוסף עבור השתתפות בעלות המדור (כפי שיוסבר להלן), וסכום נוסף עבור השתתפות בהוצאות חינוך ובריאות חריגות (כגון טיפולים בריאותיים שאינם מכוסים בסל הבריאות, משקפיים, קייטנות), שישולם לפי הוצאתן בפועל של ההוצאות החריגות וכנגד המצאת קבלות.
חובת תשלום מדור
תשלום המדור מתייחס לעלות התשלום עבור מקום המגורים של הילדים והוצאות אחזקתם. מטבע הדברים, עלות המדור נחשבת אף היא לחלק מהוצאותיו ההכרחיות של הילד, אולם הסכום שלה נקבע בנפרד מסכום המזונות הגלובאלי ובתוספת לו.
תשלום המדור יכול לכלול השתתפות בהחזרי משכנתא חודשיים או בתשלום דמי השכירות עבור הדירה, וכן השתתפות בהוצאות אחזקת הדירה כגון דמי ארנונה, תשלומי חשמל, תשלומי מים, ועד בית, וכיו"ב.
היקף סכום המדור שעל האב לשאת בו נקבע לפי מספר הילדים, ובאופן עולה: כאשר מדובר בילד אחד בלבד, האב ישא ב-30% מעלויות המדור; כאשר מדובר בשני ילדים, האב ישא ב-40% מעלויות המדור; כאשר מדובר בשלושה ילדים או יותר, האב ישא ב-50% מעלויות המדור.
פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג מזונות אישה וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!
יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין גירושין המתמחה בתחום.
עו״ד אסתר שלום
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
