פטיש בית משפט

רשלנות רפואית בבית המשפט: מה צריך להוכיח כדי לקבל פיצויים?

לא כל טעות בעת מענק טיפול רפואי תיחשב כרשלנות רפואית. כמו כן, לא כל נזק שנגרם בעת טיפול רפואי ייחשב כרשלנות רפואית. אם כן, מתי מקרה מסויים בהכרח ייחשב כרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בחוק בחוק היבש

עוולת רשלנות רפואית מוזכרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין וישנם 3 יסודות מרכזיים אשר יש להתייחס עליהם בבחינת רשלנות רפואית:

  1. רשלנות -הגורם שהתרשל במעשה או באמצעות הימנעות מלבצע טיפול רפואי נכון.
  2. נזק – הרשלנות הרפואית, גרמה נזק למטופל, כאשר הנזק מתבטא בנזק גוף כגון, כוויה ,מוות אובדן כושר עבודה, נזק נפשי ועוד.
  3. הקשר הסיבתי – קיום הקשר הסיבתי בין הרשלנות של הרופא או כל גורם רפואי אחר לבין הנזק שנגרם למטופל.

כל הוכחת רשלנות רפואית בבית המשפט חייבת לכלול את שלושת הגורמים המצויינים לעיל.

בלא מעט מקרים הוכח כי הגורם המתרשל אמנם העניק טיפול רפואי לקוי אך לא גרם נזק ולכן לא ניתן לזכות בתביעת רשלנות רפואית.
באופן דומה, ישנם מקרים שהוכח כי הגורם הרפואי אכן התרשל וכן נגרם נזק למטופל, אבל לא הוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הגורם הרפואי והנזק שנגרם.
מכאן ניתן להבין שרק כאשר ניתן להוכיח שהגורם הרפואי התרשל (1) ושנגרם למטופל נזק (2) ושיש קשר של סיבה ותוצאה בין ההתרשלות לנזק (3) ייקבע בית המשפט כי קרתה רשלנות רפואית.

שלב ראשון –  רשלנות

על התובע, באמצעות עורך דינו, להוכיח לביהמ"ש, כי הטיפול הרפואי שניתן לו, הוא בניגוד לנורמה הרפואית שהייתה מקובלת בעולם הרפואה בעת התרחשות המקרה.
הכוונה היא שהטיפול, האבחון או הייעוץ שניתן לא תואם את האופן שבו מצופה מרופא סביר באותה העת לנהוג בו.
הנורמה הרפואית נקבעת ראשית על ידי הנהלים הרפואיים הרלוונטים כפי שהם מתבטאים בחוזרים הרפואיים של משרד הבריאו.
בנוסף, הנורמה הרפואית נקבעת על ידי הסתמכות על עדיות של רופאים בכירים בתחום שמעידים על הנומה הרפואית ועל התנהגות רפואית סבירה.
אותם עדים מומחים מהתחום הרפואי המדובר יגישו את חוות דעתם בכתב ואף יגיעו לבית המשפט על מנת להעיד ולחזק את טענות התובע.
בביהמ"ש ירצה עורך הדין להוכיח כי ההתנהגות והאופן שבאמצעותם טיפל הרופא סוטים מן הנורמה הרפואית ומהפרקטיקה הסטנדרטית המקובלת.
למשל במקרה של אדם שקיבל תרופות שאינן מתאימות למצבו הרפואי, יצטרך עורך הדין להוכיח כי רופא סביר אחר, באותן הנסיבות בדיוק, לא היה מעניק את התרופות הללו.

שלב שני – נזק

עורך הדין המייצג אתכם בבית המשפט, יצטרך להוכיח באמצעות בדיקות, צילומים וחוות דעת רפואיות ממומחים, כי נגרם למטופל נזק בלתי הפיך, פיזי ממוני או נפשי.
בביהמ"ש ישאלו את התובע שאלות הקשורות בנזק שנגרם, כגון:

  • האם הוא נפצע?
  • האם אורח חייו השתנה ואיך?
  • האם הטיפול גרם לו גם לנזקים נפשיים?
  • האם התובע יכול לעבוד ולהתפרנס
  • האם המטופל איבד את היכולת הקוגניטיבית שמשפיעה על איכות חייו
  • האם הוא הוציא סכומי כסף גבוהים על הטיפולים?
  • האם הוא יצטרך לשלם עבור עזרה סיעודית?
  • וכדומה

לדוגמא, מטופל עבר ניתוח ברגלו ונגרמה לו נכות בעקבות הניתוח, עולה השאלה האם הנכות היא קבועה ותשפיע על המשך חייו של המטופל, גרמה לכאב וסבל  והוצאות רפואיות רבות. או שמא, עקב הניתוח המטופל אמנם סבל מנכות, אך רק לכמה ימים ולאחר מכן הוא שב לתפקוד רגיל.
במקרה ששב לתפקוד רגיל ולא נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך, סביר שאין עילה לתביעת רשלנות רפואית.

שלב שלישי – הקשר הסיבתי

לשלב הקשר הסיבתי נגיע רק אם הצלחנו להוכיח את השלב הראשון והשני. בשלב זה ירצה עורך הדין לקשר בין הנזק שנגרם להתנהגות הרשלנית.
בשלב זה יש להוכיח כי הנזק שנגרם הוא תוצאה של רק, ואך ורק של ההתנהגות הרשלנית.
אם עורך הדין יעמוד המשימתו ויוכיח את שלושת השלבים המצויינים לעיל, ייקבע בית המשפט כי התרחשה רשלנות רפואית וייחיב את הגורם המטפל לשלם פיצויים למטופל בעבור הנזק שנגרם לו.
לא אחת, מטופלים אינם מכירים את שלושת השלבים להוכחת רשלנות רפואית, ולכן הם סבורים כי עצם העובדה שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי, היא עילה מספקת להגשת תביעה לרשלנות רפואית. לכן, חשוב להתייעץ עם עורך דין לנזיקין לפני שמחליטים להגיש תביעה בבית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *